ילדים שמתנהגים בבריונות עושים זאת בשל מגוון סיבות. כדי להבין טוב יותר את המניע או הרציונל של התלמיד, הראו נוכחות והקשיבו עם חמלה. נסו לא להכניס מילים לפיו של התלמיד או להסיק מסקנות מהר מדי.

סביבה רגועה ונינוחה יכולה לעזור לתלמיד שלכם להיפתח. התכוננו לשיחה כדי לנסות למנוע מצב שבו התלמיד ירגיש שאתם שופטים אותו. אל תשתמשו בשפה קשה או מאשימה. הסבירו לתלמיד שאתם תומכים בו ורוצים לעזור במציאת פתרון לבעיה.

בצעו מחקר כדי שתוכלו לקבוע את דרך הפעולה המומלצת. גלו בדיוק מה קרה, כמה זמן התרחשה הבריונות ואם קרה משהו מאז שדווח עליה.

ראיינו את האנשים המעורבים על ידי שיחה תחילה עם האדם שנהג בבריונות, לאחר מכן כל עד ראייה ולבסוף האדם (או קבוצת האנשים) המואשמים בבריונות. אם הייתה מעורבת בבריונות קבוצת תלמידים, ודאו שהם לא יכולים לשוחח זה עם זה במהלך החקירה.

בהתבסס על המידע שקיבלתם, החליטו על הצעדים הבאים. גם אם אתם קובעים שהאירוע לא דורש דיווח, עבדו עם התלמיד שלכם על הדרך הטובה ביותר להתנצל. אם האירוע דורש דיווח, עשו מה שצריך כדי לוודא שכל הצדדים בטוחים. כאשר ניתן, בקשו מחברי הצוות, כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים או המנהל, לתמוך בכם ובתלמידים שלכם.

תקשרו את מדיניות בית הספר והזכירו לתלמיד שהתנהגות של בריונות מכל סוג שהוא אינה מקובלת ושעשויות להיות לכך השלכות. ערבו את ההורים בהתאם למדיניות בית הספר.

ספקו תמיכה מתמשכת, אבל אל תישאו בנטל לבדכם. ערבו חברי צוות או מומחים אחרים כדי שיעזרו לכם לטפל באירוע.

התעניינו בשלומם של התלמידים מספר ימים, שבוע ואפילו חודש לאחר הדיווח על המצב כדי לראות מה שלומו ושאלו אותו:

• האם המצב נפתר?
• האם הייתה פעולת נקמה כלשהי?
• האם הוא מרגיש נינוח בבית הספר?
• איך מערכת היחסים שלו עם התלמידים המעורבים האחרים?

ודאו שלתלמיד שלכם יש רשת תמיכה. הוא עשוי להפיק תועלת מפגישה עם יועץ בית הספר. ייתכן שגם המשך מעקב עם הורי התלמיד יעזור.

גלו אם יש דרכים נוספות לעזור, כגון מציאת הזדמנויות בקהילה, כגון תוכניות לאחר הלימודים או אירועי בריאות התנהגותית המתמקדים בצעירים.

שתפו בשיעורים או במשאבים למניעת בריונות וקדמו מערכות יחסים חיוביות. שקלו ללמד כישורים רכים, כגון מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, בניית מערכות יחסים וכישורי קבלת החלטות אחראית.